גדולי ישראל על חשיבות לימוד חכמת הקבלה 

הזוהר הקדוש:
ובגין דעתידים ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר יפקון ביה מן גלותא. (תרגום: ובגלל שעתידים ישראל לטעום מאילן החיים שהוא ספר הזוהר הקדוש, יצאו על ידו מן הגלות). (זוהר נשא אות צ')
תיקוני הזוהר:
המה הם העושים התורה יבשה, שאינם חפצים להשתדל בחכמת הקבלה, אוי להם שגורמים בזה עניות וחרב וביזה והרג ואובדן לעולם. (תיקון ל')

רבי חיים ויטאל:
וכאשר נשוב בתשובה לעסוק מאהבה בחכמה הזאת יגאלו ישראל, במהרה בימינו אמן. ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי
בלבד מגששים כעורים קיר בלבושי התורה, ואין להם עינים רואות ברזי התורה הנסתרים. כי אין לו להקב"ה קורת רוח בעולמו אלא כאשר עוסקים בחכמה זו. ולא עוד אלא שלא נברא האדם אלא כדי שילמוד חכמת הקבלה, אלא שצריך גוף נקי בתחילה ע"י המצוות המעשיות, שכל תכליתן לדבר זה.(מבוא לשער ההקדמות)
הגאון מוילנה:
מקודם צריך ללמוד הלכות ולקיים אותם שהם כלחם לבב אנוש יסעד, ואח"כ יעסוק בלימוד הסודות שנמשלו ליין ושמן. (ח' כ"ב).
כל אחד מה שמלמדין אותו בבטן אמו כן יש יכולת בידו להשיג. ומי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא ישתדל להשיגן - נידון בדינין קשין ר"ל. (ח' כ"ד).
פנימיות התורה הם חיים לפנימיות הגוף שהוא הנפש, והחיצוניות לחיצוניות הגוף, והעוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגרות בהם. (ח' כ"ז).
הגאולה הזאת לא תהיה רק ע"י לימוד התורה. ועיקר הגאולה תליא בלימוד הקבלה. (י"א ג') (אבן שלמה)
הרה"ק מזידיטשוב:
הנה בלי ידיעת חכמת הקבלה הוא כבהמה, אחר שעושה המצוה בלי טעם רק מצות אנשים מלומדה, ודומה לבהמות האוכלות חציר, שאין בו טעם אכילת אדם. ואפילו הוא בעל עסקים גדול במשא ומתן וטרוד הרבה לא יפטור מעסק חכמה זאת. (סור מרע ועשה טוב)
הרה"ק רבי שמחה בונים מפרשיסחא:
חידוש לי על העיר פראג שהיא מקום לומדים, ותורה בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בהמגנא ומצלא (תרגום: ותורה מגינה ומצילה בין בזמן שהאדם עוסק בה ובין בזמן שהאדם אינו עוסק בה), ואיך יורדת שם היהדות מיום ליום אחורנית ר"לץ אכן הענין הוא דמקודם היה די בתורה הנגלית, אבל עתה בעקבתא דמשיחא, צריך להיות גם תורת הנסתר, כמו שאנו רואים נר דולק, וקודם שכבה הוא מתחזק ביותר ושלהבתו עולה יותר, כמו כן מקודם לא היה היצר הרע מתגבר כל כך, והיה די בתורה בנגלה לתבלין לנגדו, אבל עתה קודם הגאולה היצר הרע מתגבר יותר וצריכים להתחזק גם בנסתר.
(תורת שמחה עמ' נ"ז)
מרן רבי יהודה הלוי אשלג בעל "הסולם":
ומכאן תבין את היבשות והחשכות שמצאנו בדורינו זה, שלא נשמע כמוהן בכל הדורות שקדמו לנו, שהוא משום שאפילו העובדי ה' שמטו ידיהם מהעסק בסודות התורה. (הקדמה לספר הזהר)
חייבו המקובלים לכל איש ללמוד חכמת הקבלה, ויש בזה דבר גדול, וראוי לפרסמו: כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, מתוך החשק והרצון החזק להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם. וההארה שמקבלים פעם אחר פעם , בעת העסק, מושכים עליהם חן ממרומים, ומשפיעים בהם שפע קדושה וטהרה, שמה
מקרבים את האדם שיגיע לשלימותו. (הקדמה לתלמוד עשר הספירות)
אך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלימה. דהן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכוונה, שעליה נבראו זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה. וע"כ להתפשטות גדולה של חכמת האמת בקרב העם אנו צריכים מקודם, באופן שנהיה ראויים לקבל את התועלת ממשיח צדקינו, ולפיכך תלויים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקינו זה
בזה. וכיון שכן הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה. (הקדמה לספר פנים מאירות)
הראי"ה קוק:
כעת הזמן מחייב להרבות קנין בתורה הפנימית. ספר הזוהר הפורץ נתיבות חדשות, משים במדבר דרך מסילה בערבה, הוא
וכל תבואתו מוכן הוא לפתוח פתחי גאולה. (אורות אות נ"ז)
ידע כבודו, שכל עיקר כוונתי בחוברותי ובכל מה שאני כותב, הוא רק לעורר לבב תלמידי חכמים זקנים וצעירים לעסוק בעיון בפנימיות התורה. (איגרות מ"ג)